פרויד המוקדם הציע שפרברסיה מינית מצביעה. כרוכה. בסטיה ואי השלמה תקינה של ההתפתחות.
פרויד המאוחר הציע נסוח אחר של המערך הנפשי העומד בתשתית של הפרברסיה המינית. מערך ייחודי, לצד הנוירוטי והפסיכוטי, המוצג בשני מאמרים שכתב לקראת סוף ימיו. "פטישיזם" (Freud 1927) ו"פצול של האני כמנגנון הגנה" (Freud 1938). מאמר שלא השלים ובו נסה לתת נסוח כוללני יותר.
דומה שהנסוח הכוללני ביותר של ההמשגה של פרויד, בהמשך למה שכתבו הבאים אחריו, יהיה כדלהלן :
בהקשר של מציאות (חיצונית, פנימית) שאינה נסבלת (דהיינו שאין לילד יכולת להכיל אותה, לבדו, או בעזרת האחר), הארגון הנפשי הפרברטי נשען על שתי עמדות בו זמניות המתקיימות במקביל ביחס למציאות הפנימית והחיצונית. מחד, הכרה בבלתי נסבל. כרוכה בתחושות מציפות של כאב. חרדה. דכאון. חוסר ערך. לעתים רגוש יתר. בה בעת. בו זמנית. התייחסות למציאות כאילו הבלתי נסבל אינו קיים. נעקף. נשלט. מנוצח. מרוקן ממשמעות. עמדה הכרוכה בתחושות כל יכולות. כל יודעות. מענגות מאד. נטולת חרדה וכאב שאינם נשלטים. עמדה מאנית. דמויית חלום בהקיץ. מסומנת. מומחזת. מופעלת. על ידי הפרקטיקה המינית הפרברטית. (Khan 1965; Stoller 1975; Mcdougal 1985; Stein 2003)
כך למשל הוצע ש-
הפטישיסט, מכיר מחד בהעדר פין אצל האשה, כרוך בהכרה באיום הסירוס, בחרדה סביב האיוויים הילדיים, בה בעת, הפטיש מסמן, מייצג מעין פין נשי, כרוך בעקיפה. התעלמות. מאיום הסירוס. מהחרדה. מהאיום על האיוויים הילדיים (Freud 1927).
הסדיסט או השולט מינית, חווה מחד חוויות בלתי נסבלות של מות. אובדן. נטישה. פגיעות. סירוס. חסר אונים. בה בעת שליטה מינית וסדיזם ממחיזים עמדה של כח ושליטה מוחלטים. נטולת חולשה. פגיעות. חוסר אונים. מוגבלות. (Freud 1927; Stoller 1975; Chasseguet-Smirgel 1983; Mcdougal 1985).
לעומת זאת, המזוכיסט החווה כאב בלתי נסבל. משתמש בעמדה חלופית ביחס למציאות, בה הכאב מקבל פרשנות חלופית המסמנת. מתמירה את הכאב כנחשק. מענג. טוב.(Freud 1919; Khan 1965; Stoller 1975; Mcdougal 1985; Bach 1994; Baker 1994; Ogden 1996),
וכן הלאה.
יש לציין, שפרויד מביא דוגמא להקשר שאינו מיני. הכרה ואי הכרה במותו הבלתי נסבל של האב (Freud 1927).
הארגון הפרברטי עוקף את הצורך להכיר. להכיל את הבלתי נסבל. את הסתירה בין הגירסאות השונות של המציאות. בין העמדות כלפיהן בעולם הפנימי. מספק הקלה מיידית . זמינה. רבת עצמה. הוא עולה איפוא, כחלופה המייתרת חלופות אחרות. את הארגון הפסיכוטי הנשען על התעלמות ממרכיבים במציאות החיצונית, את הארגון הנוירוטי הנשען על התעלמות ממרכיבים בלתי נסבלים במציאות הפנימית, את הפצול הקלייניאני. את התהליכים המאפשרים אבל, תקון ואינטגרציה (Chasseguet-Smirgel 1981; Mcdougal 1985; Bach 1994).
ככזה, הוא נוטה להנציח את עצמו. לעכב התפתחות ושינוי. לפגוע ביכולת להתמודד עם סבל נפשי. לשמר ייצוגים פנימיים ארכאים וילדיים. לעתים ביזרים (Mcdougal 1985; Kernberg 1992). להתרחבות להקשרים נוספים.
מהווה גרעין ליצירת קרע גודל והולך באני (Freud 1938). קרע שמתבטא בפער גדל והולך בין שתי גירסאות נפרדות של האני המתקיימות ומתפתחות במקביל תוך מגע מוגבל ביניהן. כל גירסא כוללת נוסח משלה של המציאות החיצונית והפנימית. של האני. האחר. יחסי האובייקט. וכן הלאה. גירסת מציאות בלתי נסבלת. מאיימת מעוררת כאב, חרדה, דכאון ופחד (Freud 1927; Freud 1938; Chasseguet-Smirgel 1981; Chasseguet-Smirgel 1983), ולצידה גירסת מציאות המאפשרת את ספוק הדחף, מענגת, עוקפת. מתעלמת. שולטת. מנצחת. את הבלתי נסבל. ונטולת איום( Kernberg 1992; Khan 1965; Baker 1994),
קרע שפרויד קרא לו פצול של האני.
הפצול הפרוידיאני שונה מהותית מהפצול הקלייניאני. קליין מדברת על פצול כהפרדה מוחלטת בין הייצוגים. הפרדה הכרוכה בחרדה שמגע ביניהם יוביל להרס (Klein 1946; Ogden 1989). הפצול הפרוידיאני הוא יותר דיסוציאציה לא שלמה מפצול. עמדות שונות שאינן עולות בקנה אחד מתקיימות במקביל. קיום מתוח. ננוח לכאורה. מיתמם. מכירות לא מכירות אחת במשמעות של השניה. בבעייתיות הגלומה בעמדה האחרת. קיום שפרויד כנה "התייחסות ערמומית למציאות".
לטעמי זו אבחנה מהותית. ממנה ניתן לגזור את שלל התופעות הקליניות הסותרות לכאורה המתוארות ככרוכות בפרבריסה מינית.
יש לציין שיש לא מעט המשגות בספרות המשתמשות במונחים הקלייניאנים של פצול. של הגנה מאנית או disavowal כהמשגה של ההגנה הניתנת על ידי פניה לפרקטיקה המינית הפרברטית (Chasseguet-Smirgel 1983; Mcdougal 1985; Grossman 1993). אולם לטעמי, התיאורים והתצפיות הקליניות תומכות דווקא בגירסא של פרויד. הפצול הקלייניאני כרוך בחוויה בהירה. חדה. מוגדרת היטב. לעומת זאת, פרברטים מיניים מתוארים דווקא כנוטים לחוויה עמומה. לא ברורה. מעורפלת. מבלבלת. חיים תמיד בין. בתוך. העמדות השונות. לא במציאות אחת המכחישה את האחרת, למעט אולי ברגע השיא המיני, אלא כל הזמן בחוויה של מציאויות מקבילות, בו זמניות, חסרות ולא ברורות במידת האינטגרציה. פגועים ביכולת להשתמש שמוש הגנתי והתפתחותי בפצול (Klein 1946; Ogden 1989; Stoller 1975; Khan 1965 )
על ההתרחבות של המערך הפרברטי ועל השלכותיו, בהמשך
