השענות מסיבית על עמדה כפולה, חלופה המקטינה את השמוש בתהליכי אינטגרציה, כרוכה בפגיעה ביצירת יצוגים פנימיים אינטגרטיבים. כרוכה בפגיעה בהבניית האני כסובייקט מפרש (Ogden 1986). בפגיעה בהתפתחות יכולת העולם הפנימי לווסת את עצמו בעזרת רגש פנטזיה ומחשבה. משמרת את המקום מרכזי של העולם החיצוני כקובע את החוויה באופן ישיר וכמווסת מרכזי של העולם הפנימי. (Baker 1994, Mcdougal 1985, Gabbard, 2003, Renik 1992, Bach 1994, Stoller 1975).
חוויה טובה בעולם החיצוני או חלום בהקיץ על חוויה כזו, מסמנת. מעלה לחזית. גירסא מענגת, כל יודעת, כל יכולה. נטולת איום. הנוכחות ברקע של כאב וחרדה רק מעצימים את הרגוש וההנאה (Stoller 1975) . בצורה דומה, ארועים מכאיבים ומעוררי חרדה מעלים לחזית חווית כאב, חרדה, חסך, יאוש וחוסר אונים. מודגשים ע"י הגירסא המאנית הממשיכה להתקיים ברקע (Stoller 1975; Mcdougal 1985; Bach ; Baker 1994; Ogden 1996).
פרברטים מיניים מוגדרים על ידי שמוש בפרקטיקה המינית הייחודית להם, כדרך מרכזית המשמת להם לשם העלאה לחזית של חוויה טובה כל יכולה לנוכח כאב וחרדה נפשיים שאינם נסבלים. הם. בדומה לאחרים. עשויים להשען על שמוש בפרקטיקות או חלום בהקיץ על פרקטיקות בזירות אחרות.
המרכזיות של העולם החיצוני בויסות העולם הפנימי ממקמקת אותו כמקור לכל. שם הקושי. שם ההסבר. שם מובנית החוויה. שם היא מנוסחת. שם הפתרון. האקט במסגרת הקשר המעניק לו משעמעות. עולה כדרך מרכזית להבנות את החוץ בואמצעותו לוסת את העולם הפנימי. כך למשל מאשים את עצמו מטופל שאם רק יעשה דברים מסויימים הדכאון יחלוף.
לעולם הפנימי. של האני כמו של האחר. ניתנת לכן משמעות שולית.
כך למשל מטופל אינו מבחין בין מצוקתו הרגשית לבין העובדה שבת זוגו עזבה אותו. גם הפתרון ברור. חזרתה אליו.
דומה שמיקוד זה מסביר את הדגש שנותנים פרברטים מיניים לפרפורמטיביות, לפומביות, לאקסהיביציוניזם. לא רק בהקשר המיני (Stoller 1975; Butler 1993).
בחיים. בטפול. החוויה היא דרך "מה קורה" ולא דרך "מה נאמר". הקשב ממוקד כל העת לאקטים ולהתנהגות כמו גם לרבדים הלא מילוליים והמעבר למילוליים בדבור של האחר. של המטפל. קשב שמסתבך עקב ההשענות המתמדת על העמדה הכפולה, המספקת הקשרים ופרושים חלופיים בו זמניים לכל אקט ולכל מחווה. בדומה, גם כללי הטפול ((setting וצורת השמוש בהם נחווים כבטוי ליחסו ה"אמיתי" של המטפל. במערך זה, מלים ופירושים נוטים להתפס בעקר כאקטים המכוונים כלפי האחר. הן חסרות ערך, ריקות ושקריות כתיאור של עולם פנימי וכנושאות משמעות סמלית. אין פלא שבתנאים אילו, יש השענות מסיבית על הזדהות השלכתית כאמצעי תקשורת שאינה מילולית סמלית. .
