הטקסט כפשוטו נושא משמעות אחת.
בעיה.
בפרברטים מיניים, העמדה הכפולה, מתארגנת ובאה לידי בטוי בשני מערכים בסיסיים, השונים ביניהם במידת הערבוב, המובחנות וצורת הארגון של העמדות השונות. אופנים המתקיימים במקביל, כאשר לעתים אחד בולט יותר מהשני (Etchegoyen 1991; Stein 2003).
1. הבטוי הגלמי של העמדה הכפולה
בטוי גלמי של העמדה הכפולה מופיע כבטוי מעורב, חסר אבחנה וחסר ארגון של העמדות השונות, חסרות האינטגרציה, הכלולות בעמדה הכפולה. שכיח עירוב של ביטויים מילוליים ולא מילוליים סותרים ולא עקביים המופיעים ברצף אחד, משורגים זה בזה ללא אבחנה, המתחלפים לעתים במהירות מסחררת, לעתים כמה פעמים באותו משפט. אהבה ושנאה, קרבה ורחוק, אמון וחסר אמון, הערצה וזלזול, רצון למזוג ומשאלות רצח, מופיעים יחד בהתייחסות לאני, לאחר ולכל אובייקט בעולם הפנימי והחיצוני (Joseph 1971; Stoller 1975; Chasseguet-Smirgel 1983; Mcdougal 1985; Kernberg 1992; Renik 1992; Bach ; Ogden 1996; Gabbard 2003; Stein 2003)..
כך למשל מטופלת אומרת בשטף נטול מרווח ונטול אבחנה : "חבל שהזמנתי את אימי לביתי, סוף סוף היא תעשה סדר בבלגן, היא החלה כבר להניח דברים ולקלקל את הסדר שאני אוהבת, הכנתי לה ערימות כדי שתארגן אותן … ". היא תמהה כאשר היא נשאלת על הפערים במשפט.
במערך זה, גם הבטוי המיני נוטה להיות אמורפי, פלואידי, מעורבב ולא מובחן.
2. ארגון העמדה הכפולה במערך של חזית ורקע
כאשר יש אינטגרציה טובה יותר של כל אחת מגירסאות האגו, מלווה אבחנה טובה יותר ביניהן, מתאפשר ארגון העמדה הכפולה במערך מובנה יותר. בתנאים אילו עולה ארגון של העמדה הכפולה במערך של חזית ורקע. לסירוגין עולה אחת משתי גירסאות האגו, המענגת נטולת הכאב, או מלאת הכאב, החרדה והריגוש הבלתי נסבלים, לחזית כאשר השניה נותרת ברקע, מושעית זמנית, ויחד עם זאת, נוכחת כל העת, נותנת משמעות ומעצימה את החוויה שבחזית. דומה שהמונח suspended avowal מתאים יותר לתאור היחס לעמדה שברקע מאשר המונח השגור disavowal.
לרוב, השהייה באחת העמדות תהיה ממושכת יותר. התנאים בהם יש מעבר יהיו מוגדרים יותר. לעתים תתכן השארות של אחת העמדות בחזית כמעט כל הזמן. האחרת נותרת ברקע. נוכחת כל העת.
במערך זה, גירסאות האגו השונות על מרכיביהן מוגדרות ומובחנות בהרבה.
מערך זה מתאים להופעת הפרברסיה המינית המובנית.
המאזין, המניח קיום משמעות אחת לטקסט מועד לטעות.
הטעות הבסיסית היא אי ההכרה. אי החשיבה. על כך שקיימת עמדה כפולה. תמיד.
תמיד או כמעט תמיד הטקסט כולל את הפוכו. גם כאשר הוא נשמע חד משמעי. נחרץ. פסקני.
אי הכרה הכרוכה
בבלבול. בתחושה של אי נוחות לנוכח חוסר הקוהרנטיות. בתחושה של חוסר הבנה. בולטת במיוחד לנוכח ההצפה הרגשית וחוסר הקוהרנטיות במערך של בטוי הגולמי. עמומה ובהירה פחות במערך של חזית ורקע. מלווה לעתים תחושה של אי הבנה שמקורה אינו נהיר.
מועדת להנחה מוטעית של המאזין שקיימת קוהרנטיות. לחפוש משמעות אחת.להתעלמות מהפערים. אי הבנה שקיום עמדה כפולה היא המשמעות העקבית (Etchegoyen 1991; Baker 1994; Stein 2003).
התפתחותית, דומה שבמקרים רבים, המיניות הפרברטית, בתהליך מקביל למיניות התקנית, מתפתחת ממערך גלמי למערך של חזית ורקע.
על רקע טראומה לא מעובדת, לא מוכלת, שכיח למצוא בילדים צעירים מרכיבים ראשונים, לא מאורגנים של המיניות הפרברטית (Socarides 1960; Khan 1965). העצוב הסופי של הפרברסיה המינית, ואירגונה במערך של חזית ורקע מתרחש בדרך כלל שנים רבות מאוחר יותר, לרוב בגיל ההתבגרות (Socarides 1960; Stoller 1975) ולעתים מאוחר יותר (Goldberg 1975). חאן למשל מתאר מטופל שהעצוב הסופי של הטקס הפרברטי המיני התרחש בגילאי העשרים תוך טפול נפשי (Khan 1965).
