נבוי אלזהיימר 5-10 שנים לפני התפתחות אלזהיימר לפי מרקרים ב CSF
במחקר שנערך במרפאת זכרון, נבדקו 137 חולים עם פגיעה קוגניטיבית מיזערית) MCI).
לאחר 10 שנים 72 (53%) פתחו אלזהיימר, ו 21 (16%) פתחו סוגי דמנציה אחרים.
נמצא שאילו שלקו לאחר 10 שנים באלזהיימר, הראו בעת קבלתם עם MCI, רמות CSF נמוכות של Aβ42 ורמות T- טאו ו P – טאו מוגברות.
רמות נמוכות של Aβ42 לא נבאו מעבר מהיר (תוך 5 שנים) או איטי (תוך 10 שנים) לאלזהיימר
רמות טאו גבוהות משני הסוגים נבאו מעבר מהיר יותר לאלזהיימר
נמצא שיחס Aβ42\ P טאו ניבא התפתחות אלזהיימר תוך 10 שנים ברגשיות של 88% וספציפיות של 90%
אם זה המצב, הרי יתכן ויש בידינו כלי המאפשר נבוי מוקדם של התפתחות אלזהיימר, לפחות מרגע שיש פגיעה קוגניטיבית מיזערית.
טיב ההפרעה הדופמינרגית בסכיזופרניה
במטאנליזה, שסקרה 44 מאמרים שערכו דימות מוחי מסוג PET או פליטת single photon ב 618 סובלים מסכיזופרניה ו606 אנשים בקב הביקורת, ואשר בדקו תפקוד דופמינרגי בסטריאטום.
בסקירה נמצא שיש עדות נרחבת ליתר פעילות דופמינרגית פרה – סינפטית, אין עדות לשנוי במערכת הטרנספורטר לדופמין, ויש עדות לעליה מעטה ברמות הרצפטורים מסוג D2 ו D3 , שלא נמצאה במטופלים שמעולם לא קבלו טפול.
הסוקרים מציעים שייתכן הטפול המתמקד בחסימת רפטורים פוסט סינפטים אינו מכוון לייעד הנכון.
שינויים נוירוקוגנטיבים בסכיזופרניה מוקדמת תחת טפול תרופתי
המחקר העריך את השפעת טפול אנטי פסיכוטי מסוגים שונים, על הביצועים הקוגנטיבים במטופלים הסובלים מסכיזופרניה מוקדמת (עד 5 שנים).
המחקר נערך במסגרת נטורליסטית, והעריך בטריה של מבחנים קוגניטיבים שכללו הערכה של קשב, מהירות עבוד, למידה/ זכרון, ותפקודים מינהליים, ב689 מטופלים שהגיעו למצב יציב, ואשר טופלו בתכשיר בודד, מסוגים שונים, במינונים מקובלים.
לאחר 12 חודשי טפול, נמצא שיפור קל עד בינוני בציון הקוגניטיבי המשוקלל , כאשר מידת השנוי היתה מעטה יותר לכלורופרומזין, ומודל, יותר לקלוזפין, ריספרדל ואריפיפרזול, ווהגבוה ביותר לאולנזפין וקוואטייפין. במחקר זה בדומה למחקרים מעטים קודמים מצא שהשפור הקוגניטיבי אינו ניתן לייחוס לשפור במדדים הקליניים.
תחושת שליטה מוטורית (motor agency) כמדד רגיש מאד בפסיכוזה מוקדמת
במחקר נעשה נסיון להעריך את יעילות השמוש בתחושת ה -motor agency – חווית העצמי כמקור התנועה, כמדד מוקדם לקיום הפרעה פסיכוטית.
במחקר הושוו 32 מטופלים סמפטומטים ( 15 בסכון גבוה לפסיכוזה ו 17 בהתקף ראשון ) ל 32 נבדקים מתאימים נורמלים – במידת הכח שהפעילו לשם חסימת תנועת מטוטלת כאשר שוחררה על ידי אחר בהשוואה לכח שהופעל כאשר שחררו אותה בעצמם.
הבריאים, כידוע ממחקרים קודמים, היו יעילים יותר כאשר הם שלטו בתנועת המטוטלת
האחרים נזקקו לעצמה גבוהה יותר בעת שליטה עצמית בתנועת המטוטלת, כך שההבדל בין שני המצבים נעלם.
מדד זה נמצא רגיש יותר ממדדים נוירו-קוגנטיבים אחרים שנבדקו.
מעלה את האפשרות שניתן לעשות שמוש במדד זה, בשלב מוקדם בפסיכוזה
אנצפליטיס עקב נוגדנים – סבה ברת טפול לסכיזופרניה
במאמר מערכת קוראים הכותבים להיכרות של פסיכיאטרים עם אנצפליטיס עקב נוגדנים, כיון שהסמפטומים הפסיכיאטרים שכיחים ובולטים בתמונה הקלינית.
1. אנצפלופתיה עקב נוגדנים לקולטנים ל NMDA
תוארה ראשית בנשים צעירות עם תסמונות נוירולוגית מדרדרת במהירות עם פסיכוזה ממושכת או הפרעת התנהגות המתקדמת לדיסאוטונומיה, קומה ותנועות דיסטונית, עם סכון לחיים. ההפרעה היתה קשורה לרוב לטרטומה של השחלה.
הנוגדנים ספציפים מאד
כיום ידוע שהתמונה יכולה להופיע מגיל 5 עד 80, כחמישית עד שליש הם גברים, ורק כחמישית עד חצי מהמקרים הם פרא נאופלסטים
ככל שהטפול מוקדם הוא יעיל יותר. אם יש גידול הסרתו. בנוסף, אימונופתפיה.
68-80% התמונה השולטת היא של הזיות, דלוזיות, נתק חברתי והפרעת חשיבה. גם כאשר רואים פרכוסים וירידה קוגנטיבית.
ההתקדמות לסימנים נוירולוגים מהירה, לרוב תוך כחודש. מתבטאת בהפרעת תנועה לרוב דסיקינזיות פנים או כוראו אתטואידיות, אפילפסיה, דיסאוטונומיה וירידה בהכרה.
כיום יש זהוי גם של מקרים קיצוניים פחות. כולל כחלק מאבחנות נוירופסיכיאטריות אחרות
2. אנפצפליטיס עקב נוגדנים לתעלות אשלגן מווסתות מתח
לרוב פונים עם הפרעה בזכרון ופרכוסים , אבל תיתכן גם הצגה עם תמונה פסיכיאטרית של אי שקט, הזיות ושנוי בהתנהגות.
לעתים הזהוי הוא רק לאחר היפונתרמיה או פרכוסים
מספר עולה נמצאו סובלים מפרכוסים דיסטונים קצרים פציו ברכאילים
3. נוגדנים בסכיוזפרניה
בנוסף תואורו 4 מקרים של נוגדנים ל NMDA או תעלות אשלגן מווסתות מתח עם תמונה של סכיזופרניה ללא סמנים נוירולגים נוספים במעקב לאורך שנתיים.
להערכתם כ6% ממקרי פסיכוזה ראשונה עלולים להיות עקב תסמונות אילו ( ?!)
בנוסף, לאחרונה זוהו מקרים עם תמונה של פסיוכזה אטיפית עקב נוגדים ל AMPA לרוב על רקע גדול
טפול
הסרת גידול במידה ויש.
בהעדר עדות לגדול הוא טפול אימונוסופרסיבי אגרסיבי, סטרואידים בערוי, פלסמפרזיס, אימונוגלובלין בערוי, שילוב של הטפולים, או טפולים אחרים מדכאי מערכת החסון.
המלצות
המחברים ממליצים על סריקת נוגדנים לאנצפליטיס בכל מקרה של פסיכוזה ראשונה באנשים צעירים, ודאי אם היא מלווה בסימנים נוירולוגים נוספים כגון פרכוסים, הפרעה קוגנטיבית, דיסאוטונומיה, הפרעה בתנועה, כאשר יש היפונתרמיה או במהלך מדרדר מהיר.
EEG עשוי לסייע באבחנה, MRI לרוב תקין אם כי יתכן ממצא של שנוי טמפורלי.
הם ממליצים על בצוע הטפול הנדרש במרכזים מתמחים.
על התפקיד המתווך של MAO-A בהתנהגות אנטי סוציאלית
המחקר נעשה בהמשך מחקרים קודמים שחלקם מצאו שרמת MAO-A נמוכה בשלוב עם גורמי סביבה (ילדות עשוקה) או עשון אמהי בהריון היו כרוכים בהגדלת הסכון להתפתחות התנהגות אנטי סוציאלית במקביל להפרעות נפשיות אחרות.
נבדקו 399 גברים ממחקר בריאות והתפתחות של כריסטצ'רץ' לגביהם היה מידע מלא לגבי גנום ל MAO-A , לגבי התנגות אנטי חברתית (תקיפה ועברות רכוש) עד גיל 30 ולגבי הרשעות פליליות עד גיל 21, ולגבי עשון אם בהריון. , IQ, הזנחה במשפחה, התעללות בילדות (פיזית או מינית), וכשלון בלמודים.
המימצאים גילו מיתאם שיטתי בין הגנטיקה לסביבה כך שבעלי MAO-A נמוך שנחשפו לעשון בהריון, פגיעה חסכים וכשלונות בילדות היו בעלי סכון גבוה בהרבה להתנהגות אנטי סוציאלית בנערות ובבגרות
עם זאת, מציינים המחברים שעוד מוקדם להסיק על קיום הקשר בוודאות.
גרוי מוחי עמוק (DBS- deep brain stimulation ) – subcallosal cingulate DBS – בדכאון עמיד חד ודו קטבי (הולצנהיימר וחב)
Arch Gen Psychiatry. Published online January 2, 2012.
שכיחות דכאון עמיד כ 1% מהאוכלוסיה. גרוי מוחי עמוק במקומים שונים עושה רושם ראשוני מבטיח עם יעילות של כ 55% לאחר שנה. במחקר הנוכחי חפש להרחיב את הידע לגבי יעילות והבטיחות בדכאון חד ודו קטבי.
נבדקו אנשים בגילאי 18-70, עם דכאון בינוני עד חמור וכשלון עם לפחות 4 תרופות. 10 MDD, 7 BP
אלקטרודות הושתלו דו צדדית, לאחר חודש גירוי דמה, היה גרוי קבוע. כוונה להפסיק בחלק אחרי כחצי שנה הופסקה עקב שקולים אתים.
אחרי 24 שבועות 18% רמיסיה 41% תגובה
אחרי שנה 53% רמיסיה 53% תגובה
אחרי שנתיים 58% רמיסיה 92% תגובה
ף אחד מאילו שהשיגו רמיסיה לא חזר. לא היה הבדל בין חד ודו קטביים. לא נמצאו גלים מנים או היפומנים.
תופעות לואי משמעותיות היו בודדות וכללו זהום, חרדה, החפרה בדכאון, וחשיבה ונסיון אובדנים.
ככלל כותבי המאמר מתרשמים שמדובר בכוון מבטיח, במיוחד עבור דו קוטביים.
