במחקר שפורסם ב Nature Neuroscience הודגמה השתלת זכרון כוזב בעכברים.
המחקר התבסס על היכולת לזהות פעילות תאי עצב באזור ההיפוקמפוס במוח, הקשורים לזיהוי המיקום בו העכבר נמצא.
נמצא שגירוי מרכז תגמול במוח העכבר 2 אלפיות שינה לאחר פעילות תאים הקשורים למיקום מסויים גורמת לפניה רבה יותר של העכבר למיקום זה (פי 4 עד 5) במטרה לזכות בתגמול זה.
כאשר חזרו, בעכברים אחרים, על התהליך בזמן שינה (בזמן שינה תאי זיהוי המיקום פעילים כחלק מתהליך ארגון הזכרון בשינה) – כלומר, גירו את אזור התיגמול במח כאשר זוהתה פעילות תאים הקשורים למיקום המסויים – נמצא שלאחר ההתעוררות היתה אותה העדפה לשהיה באזור ה"מתגמל".
כלומר, המיקום "ניזכר" כמתגמל והעכבר פעל בהתאם בעירות, למרות שה"תגמול" אירע רק בשנתו.
מחקר זה, מציע הדגמה של האופן בו זכרון עשוי להיות מעובד ונתון לשינוי תוך שינה. לפחות שינוי של האיכות הרגשית של הזכרון (לטוב ולרע)