דיכאון לאחר לידה נפוץ בהריון ולאחר הלידה(הוא אגב לא ההפרעה היחידה). מקובל שכ 20% מהנשים יסבלו ממנו במידה משמעותית. הדיכאון מאופיין במצב רוח ירוד או מתוח, ירידה בהנעה, בהנאה, שינויים בשינה, באכילה, ותחושות חוסר ישע, חוסר תקוה ויאוש. במקרים מסויימים מופיעות מחשבות או כוונות לפגיעה עצמית או בתינוק.
לרוב, האבחון הראשוני פשוט. ניתן להעזר בשאלון אדינבורו לדיכאון סביב לידה.
התופעה מהווה מושא למחקר בעולם מזה כשלושים שנה.
בשנים האחרונות יש רושם לעליה בשכיחותה. הסיבה לא ברורה. נראה שלא מדובר רק בעליה במודעות ובאבחון, אלא גם בעליה אמיתית עקב שינויים במיבנה המשפחה, באופן גידול הילדים ובשינויים אחרים בחברה.
הסיבות לדיכאון לאחר לידה הינן מורכבות ושונות מאשה לאשה. לרוב מדובר בשלוב של סיבות שונות : רגישות ביולוגית, גורמים פסיכולוגיים, טראומות ונסיבות חברתיות.
הטיפול מותאם אישית לצרכים של האשה (לאחר הלידה גם של התנוק). יש שייעזרו בתמיכה בבית או בעזרת קבוצות תמיכה, יש שיופנו להתערבות פסיכותרפית המתמקדת בשינויים הריגשיים הכרוכים באימהות, ויש שייעזרו בטיפול ביולוגי כגון תרופות. לעתים יש שלוב בין הגישות או פניה לגישות שונות במועדים שונים.
חשוב מאד להתחיל ב"חיפוש עזרה" בשלב מוקדם ככל האפשר. זאת מאחר וידוע שדיכאון של האם משפיע על איכות הקשר בין האם והתינוק, על התפתחות האימהות ולכן על התפתחותו של התינוק.
מומלץ שההחלטה על פניה לטיפול תעשה בשיתוף בן משפחה, חבר, חברה, או בעזרת אחות או עובדת סוציאלית המוכרת לאם. יתכן והם יוכלו לסייע בעצמם, או באמצעות הפנייה לאיש מקצוע מתאים.
טיפול הוא תהליך. ניתן להיעזר בדיבור עם אדם אחר לשם התחלה.
כמובן, במקרים הנדירים יחסית, בהם עולה חשד שיש סיכון כלשהו, יש להתערב מיידית.