הגיל השלישי – להתחיל מחדש

מה עושים עם כל הטכנולוגיה הזאת?

הזמן עף, ובלי שהרגשתם, אתם כבר בני 60, או 70. והחידושים הטכנולוגיים מפציצים אתכם מכל עבר. לא הספקתם להתרגל לשימוש בממיר המקליט של הכבלים או הלוויין, או לשימוש בדואר האלקטרוני ובטלפון הסלולרי, והנה כבר מעבר לפינה יש גם פייסבוק ושיימסבוק, אייפון ואייפוד, יוטיוב ועוד. הכל באותיות קטנות, לפעמים באנגלית, ובקצב מסחרר.

אתם רואים את הילדים שלכם, שלא לדבר על הנכדים הפיצפונים, משתמשים בכל הגאדג'טים החדשים האלה כאילו נולדו איתם (כן, זה בדיוק זה – הם נולדו איתם ואליהם). איך ילדה בת שלוש יכולה לעשות משהו שאני לא יכול? איך היא לא פוחדת לעשות נזק? איך היא לא נבהלת מהשפה הזרה?

הטכנולוגיה היא גם חברה טובה שלנו וגם אויבת שלנו.

מצד אחד, האינטרנט והמכשירים הסלולריים מאפשרים לנו להיות בקשר מתמיד עם הסובבים אותנו. גם כשיוצאים לטיול ברגל בפארק ונתקעים, אולי לא מרגישים טוב פתאום, או מתבלבלים קצת – אפשר להתקשר בטלפון הנייד לבני המשפחה.

גם כשמרגישים מאוד לבד, כי הילדים עזבו מזמן את הבית ובקושי באים לבקר, כי יש להם את החיים שלהם, ואולי חברים ותיקים כבר הלכו לעולמם, האינטרנט מאפשר לעשות חברים חדשים. פייסבוק, וגם אתרי אינטרנט מיוחדים למבוגרים, כמו "מוטקה" או "50 פלוס", מאפשרים ליצור קשר עם אנשים חדשים, גם בגיל מבוגר. להצטרף לטיולים ולאירועים, להתיידד, להתחבר, אולי אפילו למצוא זוגיות חדשה.

אבל שוב, פתאום המחשב מתקלקל ולא יודעים מה לעשות, שוב מנותקים מהעולם, נכנסים ללחץ, לחרדה. מתקשרים לתמיכה הטכנית של חברת הטלפון, של ספקית תכני הטלוויזיה, או של ספקית האינטרנט – והם נותנים הוראות מהירות, אולי מבלבלות. אתם מרגישים נבוכים, חסרי כישורים, חסרי אונים. אולי מתביישים להתקשר לילדים שלכם כדי לבקש עזרה.

העניין הזה של היפוך התפקידים – כל החיים פעלתם, עזרתם, עכשיו פתאום אתם כמו ילדים קטנים וחסרי אונים, זקוקים לעזרה. האם גם אחרים מרגישים כך? איך מתגברים על התחושה הזאת? איך מחזירים לעצמנו את תחושת הערך, את הכוח, בתוך עולם שמשתנה כל הזמן במהירות?

אפשר וכדאי לדבר עם מישהו שמבין, מישהו חיצוני, איש מקצוע, שיכול לחזק אתכם, לעזור לכם להתגבר על החרדות, להחזיר לכם את האמון בעצמכם. גם בגיל המבוגר, אנשים לומדים דברים חדשים, עושים דברים שמעולם לא עשו. גם אתם יכולים, אף פעם לא מאוחר מדי!