דיכאון

דיכאון מלווה את האנושות מתחילתה, בתנ"ך למשל מופיע דיכאון בהתייחסות לשאול המלך.

בעידן המודרני דיכאון הוא סיבה מובילה למצוקה ותחלואה נפשית, כ 5% מהאוכלוסיה הבוגרת תסבול מדיכאון משמעותי במהלך כל שנה. לדכאון מיוחסים גם תופעות דוגמת התמכרות לסמים ואלכוהול. בנוסף, יש מידע הולך ורב שדיכאון כרוך גם בתחלואה גופנית מוגברת ובקיצור תוחלת החיים. דיכאון של הורה נושר סכון לבריאותם הנפשית ולהתפתחותם של ילדיו, לאורך כל חייהם. סיכון הגובר ככל שהילדים צעירים. סיכון המקביל בעוצמתו ובתוצאותיו להשפעה של התעללות.

דיכאון מקבל את שמו ממצב הרוח הירוד המאפיין את הסובלים ממנו, אם כי ייתכן למשל גם מצב רוח מתוח ורגזוני. בז'רגון הפסיכיאטרי דיכאון מוגדר על ידי הופעה של מכלול של סימנים שונים שמצב הרוח הוא רק אחד מהם. דכאון מוגדר על ידי קיום של מספיק סימנים, היכולים להופיע בעצמה שונה ובהרכבים שונים.

ההרכב המדוייק של הסימנים, עוצמת הדיכאון, חומרתו ומשכו משתנים מאדם לאדם. רק כאשר יש די סימנים והם גורמים פגיעה משמעותית באיכות החיים או בתיפקוד יוגדר האדם כסובל מדיכאון. יש כמה תתי סוגים של דיכאון הנבדלים ביניהם בעוצמה במשך ובמספר הסימנים המינימלי הנדרש לצורך ההגדרה.

הסימנים שיכולים להופיע בדיכאון כוללים:

מצב רוח ירוד, לעיתים רגזוני או קצר רוח
שינוי בדפוסי השינה והאכילה
ירידה במשקל שאינה קשורה בהכרח לשינויים באכילה
שינויים במיניות בדחף בהנאה ובתפקוד
עייפות וחולשה וחוסר אנרגיה שבניגוד לאמונה הרווחת אינם תוצאה של חוסר בשינה
ירידה בהנאה, בענין ובמוטיבציה. הסתגרות חברתית.
תחושת חוסר ערך ואשמה.
מחשבות של ייאוש, חוסר תקווה ומוות. לעיתים קרובות אנשים בדיכאון מתארים תחושה שהכל שחור, הכול סוגר עליהם אין מוצא ואין תקוה, מחשבות על התאבדות, לעיתים תכנון ולעיתים ניסיון אובדני שעלול להצליח. הסכון האובדני אינו קשור בהכרח לחומרת סימני הדיכאון האחרים.

במקרים קשים מדובר בסיכון לחיים עקב התאבדות, במצוקה קשה לאדם ולסובבים אותו ובפגיעה חמורה ומתמשכת בתפקוד בכל המישורים.

דיכאון נוטה להיות מלווה בסימנים נוספים.

ביטויים שונים של חרדה - במיוחד התקפי חרדה או חרדה מפושטת לאורך רוב שעות היום.

תלונות על מיחושים גופניים שונים, ללא בעיה גופנית אמיתית, או כאב או סבל שאינם הולמים את מידת החולי או הנכות הגופנית. תלונות גופניות עלולות להיות במרכז התמונה. לעתים הן הסימן היחיד לדכאון.

הסיבות לדיכאון - יש ויכוח שאינו פתור עד כמה הדיכאון הוא נובע מהפרעה של המוח או הגוף, ללא קשר לניסיון חיים ועד כמה יש תפקיד מכריע להתנסויות בחיים ולדפוסי חשיבה שנגזרו מהם המובילים לדיכאון.

האבחנה אינה חדמשמעית, שכן, מבנה המוח והכימיה שלו, מבטאים, ולוא במידה חלקית, נסיון חיים ודפוסי חשיבה. מניסיוני נראה שרוב המקרים בהם אנשים סובלים מדיכאון מדובר באינטראקציה בין דפוסי חשיבה בעייתים, הרסניים שהתגבשו לרוב מוקדם בחיים לבין אירועים חיצוניים שתרמו לפריצת הדכאון כאשר הקשר ביניהם אינו תמיד ברור והמודעות של האנשים לדפוסי החשיבה או למה יצר אותם לעיתים קרובות אינה קיימת.

לכן, בטיפול בדיכאון, אני רואה חשיבות רבה בחשיפה ובהתרה של דפוסי החשיבה רגשות ודימויים אלו. הן כדרך לסיים את הדיכאון והן במטרה להגן מפני דיכאון בעתיד, במידה מוחלטת או יחסית.

בתהליך זה, ניתן להעזר בתרופות, אולם, לרוב איני רואה בכך את המימד המרכזי בטפול.

יש אנשים המעדיפים טיפול ממוקד סימפטומים תרופתי או אחר. בכל מקרה, החלטה מתקבלת יחד עם המטופל. תמיד ניתן לשנות את ההחלטה בהמשך במידת הצורך.